עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

יש ימים, שהזכרונות פשוט קשים מדיי.
הם שוברים אותי, חונקים אותי, לא נותנים לנשום.
הם כל כך מציאותיים, כאילו אני חווה הכל מחדש.
אנשים שואלים למה אני בוהה, או על מה אני חושבת.
ואני? אני שומעת את הצעקות של אבא, את הבכי של אמא, את הצרחה של האחות. את המילים שלא יצאו מגרוני, את האכזבה של החברה.
הדבר הנורא? שהכל, הכל באשמתי.
"אני סתם חושבת"
שמישהו ילמד אותי איך להפסיק לחשוב.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
שירים  (15)
מחשבות  (2)
ארכיון

הלילה האחרון

31/12/2014 23:13
memories
שירים
איך עולם כה יפה יכול להשתקף בעיניים כה הרוסות?

היא הולכת ברחובות העיר, מקומות מוכרים בלילה האחרון.
מגבירה את צעדיה לקצב השיר, מילים של זכרונות בלילה האחרון.
תוכנית שעוד שעות בודדות תתחיל לפעול, בגידה אחרונה בלילה האחרון.
חיוך יותר מדיי רחב כך שלא צריך לשאול, דמעה אחרונה בלילה האחרון.

היא שמעה חבטה עמומה, התלבטה עם לקום ולבדוק.
בטח אחותה הגדולה נפלה, אחרי הכל מה זה כבר יכול להיות? 
הרימה את עצמה מהמיטה וניגשה לחדר הסמוך.
הלילה האחרון לקח לה כל טיפה של תמימות.

בקבוק אחד ריק באמצע הרחוב בשעות המוקדמות לזריחה,
רק הטיפות האחרונות משיבות את השמחה.
האחד שותה כדיי להשכיח כאב,
השני גורם לכאב להשכיח לב אוהב.

עמוק עמוק בתוך הלב, גדל לו פרח השקרים.
ילדים תמימים כילדים שוטים, בלי משים הפרח צומח למרומים.
לאט לאט הפרח משתלט על כולך, מנסה לעבוד על כולם בלי למצמץ.
קל לזהות עיניים הרוסות שהן עומדות מולך, משקר כבר בלי להתאמץ.
כל כך קשה להדחיק, ולהסתיר עוד יותר.
אז כשהעלה האחרון נושר, כך גם האמת.

.The enormity of the light,  and then the silence of the dark
שאריות של החייםאופל קרחי
תיאו
01/01/2015 11:56
וואו! מדהים!
אפילו יותר ממדהים! כתיבה מהממת! והעלילה אפילו יותר!!!
תיאו
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: