עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

יש ימים, שהזכרונות פשוט קשים מדיי.
הם שוברים אותי, חונקים אותי, לא נותנים לנשום.
הם כל כך מציאותיים, כאילו אני חווה הכל מחדש.
אנשים שואלים למה אני בוהה, או על מה אני חושבת.
ואני? אני שומעת את הצעקות של אבא, את הבכי של אמא, את הצרחה של האחות. את המילים שלא יצאו מגרוני, את האכזבה של החברה.
הדבר הנורא? שהכל, הכל באשמתי.
"אני סתם חושבת"
שמישהו ילמד אותי איך להפסיק לחשוב.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
שירים  (15)
מחשבות  (2)
ארכיון

הדמעות מפריעות לראות את הכוכבים

17/11/2014 19:26
memories
מחשבות
שתיים בלילה, ואני עדיין בוהה בתקרה. 
שומעת את הנשימות, רועדת מרוח קרה. 
אני קמה ונושמת, עוד ברכה מקוללת. 
ניצוץ בזווית העין גורם לי לעצור, יודעת שלחושך אני צוללת. 
בוחנת את עצמי, ואני מזועזעת מהמבט. 
חתכים מכסים את כל כולי, והלב מעבודתו שבת. 
לפני שאני מצליחה לחשוב, אני סותרת לעצמי.
ולפני שהתדהמה מפניי יורדת, אני מנגבת את דמי. 
לא עובר רגע אחד, והאגרופים בקיר מוטחים. 
אני לא מצליחה לעצור את הדמעות, הכוכבים לאט לאט הולכים. 
הכרית ספוגה ורטובה, אני מתנשמת ונשכבת. 
כולי רועדת, חזרה לנקודה שאני כל כך אוהבת. 
עוד לילה שגרתי, ואני לא יכולה לסבול יותר. 
השמש עולה עם ציוץ הציפורים, הירח מחדש את מקומו מאתר. 
ואני סוגרת עיניים, ההגיון שוב נמצא במקום שני.
שואלת את עצמי בפחד, אם זה מה שנהייה ממני.

I'm so tired
הַחַיִּים שֶׁלִּישאריות של החייםהדסThelseהליצן האחרוןאופל קרחי
Lady luck
17/11/2014 19:42
לי נשמע שמהתובנה הזו, כביכול מהבאר שאליה הגעת לכאורה, מכאן והלאה?
אפשר רק לעלות.

העצה שלי עבורך: אל תפחדי. תתמודדי.
אשת המזל
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: