עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

יש ימים, שהזכרונות פשוט קשים מדיי.
הם שוברים אותי, חונקים אותי, לא נותנים לנשום.
הם כל כך מציאותיים, כאילו אני חווה הכל מחדש.
אנשים שואלים למה אני בוהה, או על מה אני חושבת.
ואני? אני שומעת את הצעקות של אבא, את הבכי של אמא, את הצרחה של האחות. את המילים שלא יצאו מגרוני, את האכזבה של החברה.
הדבר הנורא? שהכל, הכל באשמתי.
"אני סתם חושבת"
שמישהו ילמד אותי איך להפסיק לחשוב.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
שירים  (15)
מחשבות  (2)
ארכיון

הדם ממשיך לטפטף

06/10/2014 18:39
memories
שירים
עינייה גרמו לי להרגיש מיוחדת, 
שהסתכלה עליי כל העולם קפא. 
והיא זאת שהצילה אותי שהייתי מועדת, 
חיבוק מגן שבזרעותייה אותי עטפה.
רגליים גוררות וראש מושפל,
אמרה שבעייותי היו האוויר שלה לנשימה.
וכשזעקתי כל כאב בעולמה הופל,
 תמיד הקשבתה ניצחה את המזימה.  
הסתכלנו ביחד לאופק, 
גרמה לי להרגיש שיש לי חלק בעולם. 
״רק בזכותך ליבי עדיין דופק״,
אבל עכשיו אני בדיוק כמו כולם. 
היתה הראשונה שהבינה את החיוך, 
ידעה לזהות בין אמת למסכה. 
שחכת את עצמך לשאול בתוך הליטוף, 
מה שלום הילדה השמחה?
אני מביטה בגלים המתנפצים, 
פעם החזקת בידי והבטחת הבטחות. 
היום חזרתי לעולם ללא שיוך רק קוצים, 
ואת אינך מזהה עוד את המסכות. 
היא לא נותנת יותר להיכנס לאף אחד שאותה אהב,
הוכחת לה שגם הקרובים ביותר בסוף מתעלמים. 
שחכת שמתחת לחיוך הרחב, 
הדם ממשיך לטפטף את שלל הכאבים.


חברה בקשה ממני לכתוב שיר על עזיבה.
שאריות של החייםהליצן האחרוןכבר לא כאן
06/10/2014 18:54
זה מקסים!
שאריות של החיים
06/10/2014 20:49
מהמם!!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: