עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

יש ימים, שהזכרונות פשוט קשים מדיי.
הם שוברים אותי, חונקים אותי, לא נותנים לנשום.
הם כל כך מציאותיים, כאילו אני חווה הכל מחדש.
אנשים שואלים למה אני בוהה, או על מה אני חושבת.
ואני? אני שומעת את הצעקות של אבא, את הבכי של אמא, את הצרחה של האחות. את המילים שלא יצאו מגרוני, את האכזבה של החברה.
הדבר הנורא? שהכל, הכל באשמתי.
"אני סתם חושבת"
שמישהו ילמד אותי איך להפסיק לחשוב.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
שירים  (15)
מחשבות  (2)
ארכיון
שגרה
10/02/2015 22:14
memories
מחשבות
הרוח מצליפה בפניי, השיער עף לכל הכיוונים והלילה יותר שחור מהרגיל.
אני הולכת במסלול הקבוע שלי, הכלב מושך אותי לכאן ולאן, עד שאני משחררת אותו ויושבת בספסל הקבוע, במקום הקבוע.
אני מוציאה את המצית ומשחקת בה.
רואה את הלהבה הקטנה שרוקדת בחושך, מדליקה סיגריה ושואפת.
השאיפה הראשונה תמיד הכי מרגיעה, אני שוב בשליטה.
זה מזכיר לי אותך, שהתחבאית במקלחת הצפופה אז ועישנת.
שהייתי כל כך מבולבלת והאדים של המים לא עזרו.
אולי מה שנכנס עכשיו יוציא את מה שיש בתוכו, כי אני לא יודעת עוד כמה זמן הסערה בתוכו תישאר שקטה.
מזכיר לי שאין לי יותר מה להפסיד, ואיכשהו העולם עדיין ממשיך לנצח אותי כל יום.
שואפת ונושפת, העשן יוצא מהפה כמו אסיר הנמלט מהכלא.
הסיגריה מזכירה לי את החיים. 
ככל שאתה נושם אותה יותר, ככה הסוף שלה קרוב יותר.



1 תגובות
הלילה האחרון
31/12/2014 23:13
memories
שירים
איך עולם כה יפה יכול להשתקף בעיניים כה הרוסות?

היא הולכת ברחובות העיר, מקומות מוכרים בלילה האחרון.
מגבירה את צעדיה לקצב השיר, מילים של זכרונות בלילה האחרון.
תוכנית שעוד שעות בודדות תתחיל לפעול, בגידה אחרונה בלילה האחרון.
חיוך יותר מדיי רחב כך שלא צריך לשאול, דמעה אחרונה בלילה האחרון.

היא שמעה חבטה עמומה, התלבטה עם לקום ולבדוק.
בטח אחותה הגדולה נפלה, אחרי הכל מה זה כבר יכול להיות? 
הרימה את עצמה מהמיטה וניגשה לחדר הסמוך.
הלילה האחרון לקח לה כל טיפה של תמימות.

בקבוק אחד ריק באמצע הרחוב בשעות המוקדמות לזריחה,
רק הטיפות האחרונות משיבות את השמחה.
האחד שותה כדיי להשכיח כאב,
השני גורם לכאב להשכיח לב אוהב.

עמוק עמוק בתוך הלב, גדל לו פרח השקרים.
ילדים תמימים כילדים שוטים, בלי משים הפרח צומח למרומים.
לאט לאט הפרח משתלט על כולך, מנסה לעבוד על כולם בלי למצמץ.
קל לזהות עיניים הרוסות שהן עומדות מולך, משקר כבר בלי להתאמץ.
כל כך קשה להדחיק, ולהסתיר עוד יותר.
אז כשהעלה האחרון נושר, כך גם האמת.

.The enormity of the light,  and then the silence of the dark
1 תגובות
A Broken Angle
14/12/2014 23:06
memories
שירים
העיניים מפוחדות ומהססות, מביטות קדימה לחלל הריק. 
כבר ימים שזה רק מה שהן עושות, מביטות בלי עניין בשעון המתקתק. 
עוברת לה עוד שעה ואולי פחות, והוא את התוכניות עדיין תופר. 
הידיים הרועדות והדמעות שלא יכולות עוד לחכות,מלווה זוג עיניים שראה את אלוהים כופר. 
וכמו שהשטן והמלאך הולכים יד ביד ברחובות גן עדן, ככה אנחנו נלחמות במעמקי הגהינום. 
וככל שנהרס יותר בימי קדם, ככה החומות נבנות מהר יותר היום. 
אך אלוהים מתכנן תוכניות והשטן עליו צוחק, במלחמה שלה יש רק מפסידים. 
והכאב שאת הניצוץ בעינייה שוחק, עוד שד בעולם שכבר הפסיק להדהים. 
העיניים הן החלונות לנשמה, שאותם צחצחו יותר מדיי שנים. 
ושישבנו שם בחושך בדממה, גופה סיפר סיפור אחר עתיק ימים. 
הלב נקרע ורק לך יש את התפירה, ילדה קטנה ממזמן לא תמימה. 
מלאך שלי שמתעופף עם כנף כה שבירה, שאשת הגורל את השמלה הלבנה טמאה. 
ואולי אי אפשר למדוד את גודלה של אהבה, וזה בלתי אפשרי לחשוב על הלא נגמר. 
אבל עין המלאך אותי שבה, ואולי להיות אסיר של האושר זה מה שבליבי את המלאך שמר.


"...You are just a broken angle"
0 תגובות
הדמעות מפריעות לראות את הכוכבים
17/11/2014 19:26
memories
מחשבות
שתיים בלילה, ואני עדיין בוהה בתקרה. 
שומעת את הנשימות, רועדת מרוח קרה. 
אני קמה ונושמת, עוד ברכה מקוללת. 
ניצוץ בזווית העין גורם לי לעצור, יודעת שלחושך אני צוללת. 
בוחנת את עצמי, ואני מזועזעת מהמבט. 
חתכים מכסים את כל כולי, והלב מעבודתו שבת. 
לפני שאני מצליחה לחשוב, אני סותרת לעצמי.
ולפני שהתדהמה מפניי יורדת, אני מנגבת את דמי. 
לא עובר רגע אחד, והאגרופים בקיר מוטחים. 
אני לא מצליחה לעצור את הדמעות, הכוכבים לאט לאט הולכים. 
הכרית ספוגה ורטובה, אני מתנשמת ונשכבת. 
כולי רועדת, חזרה לנקודה שאני כל כך אוהבת. 
עוד לילה שגרתי, ואני לא יכולה לסבול יותר. 
השמש עולה עם ציוץ הציפורים, הירח מחדש את מקומו מאתר. 
ואני סוגרת עיניים, ההגיון שוב נמצא במקום שני.
שואלת את עצמי בפחד, אם זה מה שנהייה ממני.

I'm so tired
1 תגובות
סופה בחוץ, סערה בפנים
10/11/2014 23:11
memories
שירים
הגשם מטופף על החלון, ואני לשירת השמיים מקשיבה. 
הראש עם הרעמים מתגושש, אור בוהק מצית בעיניי להבה. 
הלילה הולך ומחשיך כשהחשיבה מתבהרת, הירח הוא לא היחיד שמסתתר מאחורי מסך עשן. 
דמעות זולגות שהחיוך המחריד במקומו נקבע, האמת בתוכו כלואה עם האדום הישן. 
לכל מילה משמעות סמוייה בתוך האוויר, החדר מכיל בתוכו עתיד המלביש צורה.
הרוח השורקת דומה ללחישה מהעבר, פיתויים רבים ובחירה כה ברורה. 
אני שוב הראשונה שמברכת את השמש, אכזבה בליבי שלא נשארה לצוף על פניי המים. 
עוד יום חדש של רמזים ותהיות, והמסכה ננעלית מחדש על קצה השמיים. 
הסודות טורקים את הדלת בחוסר אונים, היא כלואה בינה לבין עצמה.
טובעת בים שהיא ייצרה, ואין אחד ששאל ותשובתו על העץ נשארה ערומה.
לא מפסיקים למצוא צרות במשכן ידידיי, שוכחים את יופייה של הכנסת אורחים. 
השדים מרקדים בתוכה התאחדו יחדיו, תוכנית חדשה יוצאת לדרך כשהרעם הרעים.


"Tears are the words the heart can't say"
1 תגובות
הדם ממשיך לטפטף
06/10/2014 18:39
memories
שירים
עינייה גרמו לי להרגיש מיוחדת, 
שהסתכלה עליי כל העולם קפא. 
והיא זאת שהצילה אותי שהייתי מועדת, 
חיבוק מגן שבזרעותייה אותי עטפה.
רגליים גוררות וראש מושפל,
אמרה שבעייותי היו האוויר שלה לנשימה.
וכשזעקתי כל כאב בעולמה הופל,
 תמיד הקשבתה ניצחה את המזימה.  
הסתכלנו ביחד לאופק, 
גרמה לי להרגיש שיש לי חלק בעולם. 
״רק בזכותך ליבי עדיין דופק״,
אבל עכשיו אני בדיוק כמו כולם. 
היתה הראשונה שהבינה את החיוך, 
ידעה לזהות בין אמת למסכה. 
שחכת את עצמך לשאול בתוך הליטוף, 
מה שלום הילדה השמחה?
אני מביטה בגלים המתנפצים, 
פעם החזקת בידי והבטחת הבטחות. 
היום חזרתי לעולם ללא שיוך רק קוצים, 
ואת אינך מזהה עוד את המסכות. 
היא לא נותנת יותר להיכנס לאף אחד שאותה אהב,
הוכחת לה שגם הקרובים ביותר בסוף מתעלמים. 
שחכת שמתחת לחיוך הרחב, 
הדם ממשיך לטפטף את שלל הכאבים.


חברה בקשה ממני לכתוב שיר על עזיבה.
2 תגובות
שניה לפני שהיא נשברת
05/10/2014 00:51
memories
שירים
מלאך קטן שלי, הדמעה הראשונה הלילה ירדה. 
מלאך קטן שלי, אני מבטיחה שזאת היתה הפעם הראשונה. 
מלאך קטן שלי, בפני המוות עכשיו קד קידה. 
מלאך קטן שלי, ששאלת אם הכל בסדר משהו בעיניי השתנה.

 וזאת לא הפעם הראשונה ששוב אני פה יושב, 
המלאך הקטן שלי לקח את כנפיי.
וזאת לא הפעם הראשונה שאני חושב,
שאולי כל הסיפור הזה גדול עליי.  

מלאך קטן שלי, זה בסדר להאמין לשקר. 
מלאך קטן שלי, הלב כואב שהאמנת לחיוך. 
מלאך קטן שלי, את הלבד אוהב לבקר. 
מלאך קטן שלי, שהעיניים מושפלות יוצא הגיחוך. 

וזאת לא הפעם הראשונה ששוב אני פה כותב, 
לא מצליח למצוא את המילים שלך. 
וזאת לא הפעם הראשונה שהקור אותי שוטף, 
הסכין שלך את ליבי פילחה.

מלאך קטן שלי, זה לא יהיה אותו דבר.
מלאך קטן שלי, לבטוח בך הביא יותר מדיי כאב.  
מלאך קטן שלי, את החתיכות שהתנפצו שוב שבר. 
מלאך קטן שלי, תדע שלעולם לא אשכח את החיבוק האוהב. 

וזאת לא הפעם הראשונה שאני בגלל זה בוכה, 
שום דבר לא יהיה אותו דבר. 
וזאת לא הפעם הראשונה שאת הדמעות מוחה, 
המסיכה לא תרד יותר, את האמת הוא עמוק קבר.
2 תגובות
מלאכים שומרים
16/09/2014 21:40
memories
שירים
לילדה תקועות אוזניות 
לא הורידה בשביל אף אחד אותם
רק בשביל שתי הצללים
היתה מורידה את כל העולם.

שתי הצללים שיחקו איתה היטב 
שהאור נדלק כרוח נעלמו
שהראש לעצמו מכתב אחרון כותב
היו פותרות את כל השקרים שנערמו.

לילדה תקוע זכרון 
קול שמהדהד בראש ללא הפסקה 
הבטיחו שלא יעזבו עד יומם האחרון 
ושהיתה צריכה, היא שתקה. 

שתי הצללים היו עסוקות 
עולמם מלא חושך ואפלה 
זאת לא אשמתן שלא ראו את העיניים הריקות
רק רצתה שלנצח הן יהיו שלה 

לילדה תקוע סכין בלב
סובבו לה אותו כמה וכמה פעמים 
מובסת היא ישבה לפני חיוכו השלו
בכתה דרך החיוך על שפיכות הדמים. 

שתי הצללים ממנה הופרדו בכוח 
לא היו לה עוד מלאכים שומרים
ההבטחות שלהן נסחפו ברוח 
היא שוב פעם לבד בלילות הקרים.

לילדה תקועות אוזניות
למדה לא להוריד בשביל אף אחד
והיא הפסיקה לחכות ולספור את השניות 
לא מחכה עוד למישהו מיוחד.

4 תגובות
לבד
15/09/2014 05:13
memories
שירים
עם המחשבות לבד היא שוב נשארה, וכל הבטחה עם בוא הסתיו כעלה נשרה. 
עולם גדול כאין סוף היא נותרה לבד לחקור, וכל צוות שהתחבר נשאר לבד לקפוא בקור. 
מדים חרוכים היא מאמצת אל ליבה בכוח, המלחמה הותירה את האהבה לבד ברוח. 
לבד היא יושבת על החוף המלוח, הכלוב חונק כשאין מספיק אוויר לצרוח. 
לאט לאט הלבד לא הופך למקום כל כך נורא, התחיל להיות הוותיק של כל מחשבה זרה. 
כשהיא תחזור הלבד לא יימחק, בחיוך רחב האמת תפליג הרחק. 
והיא לבד תמשיך לחתור בים המפלצות שהוא עצמו קבר, לא יכולה להפסיק להחיות את העבר. 
משוטטת לה לבד בצל האויבים, תוהה למה נעלמים בזמן שהכי צריכים.

.I miss myself. I used to be different. People say i used to be happy
.Like so many others, you promised you won't leave
.Once again I'm alone

2 תגובות
היא
10/09/2014 22:32
memories
שירים
היא אמרה שהיא מכירה אותי יותר טוב מהפחד,
ועכשיו שהראש ממחשבות מתפוצץ, 
היא עסוקה בשאלות על האחד.
היא אמרה שהיא תמיד תיהיה פה בשעת הצורך, 
ועכשיו שהלב קורס מדמעות, 
היא מיללת על שאת ידיו על צווארה הוא לא כורך. 
היא אמרה שכל עוד היא כאן אני לא אפול, 
ועכשיו שהמשענת נופלת, 
דווקא עכשיו אלוהים לקח ממנה את הכל. 
היא אמרה שלעולם לא תוותר, 
ועכשיו שכל האמונות מתפוגגות, 
ראשה עסוק בפחות או ביותר. 
היא זכרה את כל הטעמים, 
ועכשיו שגופי על הרצפה מוטל, 
נזכרת בהבטחות שעלו למרומים. 
היא אמרה כל כך הרבה שירים, 
ועכשיו שאל קולה אני צמאה, 
עיוורת וגם אילמת נהפכה בערבים הקרירים. 
היא אמרה שהיא תיהיה אותם זוג עיניים,
 ועכשיו שהעולם כולו עיוור, 
מצאה לה רצון לבקר את השמיים.

...And she cut the rope
3 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »